.png)
פרובאנס - 8 ימים של חברים, יין, כפרים ונופים
- Tal Roth
- 24 במאי
- זמן קריאה 23 דקות
עודכן: 25 במאי
כמעט בכל מפגש של חבורת ״מתכתבים ב״ (בן שימול, בוחניק, כרמלי ורוט) עולה הצורך "לכרטס". לפעמים לא משנה לאן, העיקר שתהיה לנו תחושה של אוטוטו טסים. רוצים להרגיש את התחושה הנהדרת הזו של הנה, עוד שבוע אנחנו טסים מפה, נתנתק קצת, נברח למציאות אחרת.
הפעם היה עוד ״תירוץ״ טוב, הבוחניקים חוגגים 50 וזו הזדמנות לכנס את החבורה בלי תירוצים ואילוצים!
יש חגיגה החבורה התכנסה!
אז יש חופשות של סופ"ש עירוני באחת מהערים של אירופה ויש חופשות שהמיקוד שלהם הוא Road trip מתגלגל באחד האזורים של אירופה.
אחרי חופשות באיטליה, טוסקנה וכד' החלטנו הפעם "לכבוש" את צרפת.
כמו בכל מפגש שכולל אלכוהול כזה או אחר (בעיקר ערק חביב הקהל) הפעם התקבלה ההחלטה לצאת לאזור פרובאנס בצרפת.
מה שבטוח שהחלק היותר קשה היה לבחור את המועד, זה תמיד החלק הקשה כשרוצים לצאת ביחד.
לכל אחד יש את האילוצים שלו ולכל אחד יש העדפות שונות, אבל למרבה הפלא ולאור כמות האלכוהול שזרם היטב הצלחנו למצוא תאריכים!
המציאות המלחמתית של השנים האחרונות מאתגרת בנושא הטיסות, אז סגרנו טיסות אל על למארסיי, הולכים על בטוח כמה שניתן.
החלק הקשה מאחורינו, עכשיו המשימה לארגן את המסלול, סידורי הלינה והזמנת הרכבים תהיה פשוטה הרבה יותר...
רכבים, אתם כבר יודעים אני ממליץ על אופרן או סיקסט, כל חברה עם היתרונות שלה והמחירים שלה.
תעשו השוואה ותמצאו את האפשרות הנוחה והטובה לכם.
טיפ: חשוב מאוד לסגור את הרכבים צמוד לסגירת הטיסה, בטח שמועד הטיסה הוא בשיא העונה.
אנחנו אוהבים להתפנק על רכבים בדירוג יוקרתי והפעם בחרנו ג'יפון volvo, במחשבה לאחור - בחירה מצויינת!
סגרנו באופרן 4 רכבים, מתפנקים כבר אמרתי... לכל זוג יהיה את זמן השקט והפרטיות לאורך כל הנסיעות במסלול.
באופן מפתיע מטלת החיפושים ובניית המסלול מוטלת עלי ואני מחפש את הפתרון הטוב ביותר למסלול שיאפשר לנו לטעום מכל מה שיש לפרובאנס להציע.
זו משימה קשה מהסיבה שהאזור הזה פשוט ענק והזמן שלנו מצומצם.
אחרי כמה ימים של מחשבה והמון חיפושים ברשת כולל התייעצות עם מדריכים מקומיים עליתי על מסלול מעגלי שאני חושב שיהיה הפתרון המשולם לטיול שלנו.(גם ג'ימני, הידיד החדש של כולנו, עוזר בדרך כזו או אחרת)
אם אתם מחפשים מדריך מקומי, ישראלי שיתכנן לכם מסלול מדוגם, ידריך אתכם בפרובאנס וידאג לכל מה שאתם מחפשים באזור, צרו קשר עם דן לשם ,לי הוא ממש עזר ונתן המון טיפים והמלצות שהשתמשתי בהן בבניית המסלול ומציאת מקומות הלינה.
אני מפגיש את החבורה, מסביר להם את המחשבה והרעיון שלי ומנסה לשכנע שזה המסלול הטוב ביותר ל8 ימים.
לא משימה קשה במיוחד, הם זורמים, אתם תראו עוד לאורך המסלול, חברים זורמים זה כלל חשוב בחופשה שכזו.
מתחילים לחפש ביחד מקומות לינה באזורים שנבחרו, הדר עוזרת בחפירות, איריס ושלהבת מסננות את האפשרויות והחבורה מתגבשת, סוגרים מלונות מפנקים (כן כן גם במלונות אנחנו אוהבים להתפנק) ועכשיו, כל שנותר זה לקוות שלא תהיה החמרה במצב המלחמתי ואף ג'ינג'י אמריקאי לא יגרום לטיסה שלנו להתבטל.
מועד הטיסה מגיע ואיתו התארגנות הרגילה, רכישה של חבילות גלישה של VOYE זה כבר אוטומטי ובטוח שהכי משתלם.
קופון ההנחה של Rottravels יעניק לכם 20% הנחה על החבילות שהן גם ככה זולות אז שווה.
יומן מסע - מסלול פרובאנס - 8 ימים של חברים, יין ונופים - יוצאים לדרך!
זה יהיה ארוך אבל מלא בהמלצות וטיפים וגם יספר את הסיפור שלנו, את החוויה שלנו והדרך שלנו.
זו גם המזכרת שלנו.
כאמור, פרובאנס ענקית, יש בה איזורים שונים, ים, ריביירה, נוף, הרים, שמורות טבע ועוד...
אנחנו השתדלנו להנות מהמיטב שחשבנו שמתאים לנו, לאופי הטיול שלנו ולוויב שבו אנחנו אוהבים לטייל.
קחו לכם כמה דק׳ תקראו ותחליטו מה מתוך זה אתם רוצים לאמץ.
כל נקודה שהגענו אליה מסומנת בפוסט ובלחיצה על הלינק תגיעו למיקום בגוגל מפות
רוצים מפת גוגל מלאה בהמלצות ומיקומים באיזור? כתבו לנו ונשלח לכם!
יום 1 - טיסה והתמקמות
הטיסה שלנו ממריאה מבן גוריון בשעת צהרים מאוחרת, טיסה לא ארוכה ואנחנו נוחתים בשעת ערב מוקדמת במארסיי.
יש עוד אור והנסיעה הקצרה שלנו למקום הלינה הראשון תאפשר לנו להתרשם ממנו לפני החשיכה.
הנוף בנחיתה מרהיב וממחיש היטב את היופי של הריביירה הצרפתית שהיא אולי השער כניסה לטיול בפרובאנס.
יש כאלה שבוחרים (אולי בצדק) לשלב ביקור ברביירה או בקו החוף בטיול מהסוג הזה.
אנחנו החלטנו שלא נעשה את זה משתי סיבות עיקריות, זמן חסר ומזג אוויר טרום קייצי בתחילת מאי.
נשאיר את הריביירה לטיול הבא...
התארגנות זריזה על הרכבים ויוצאים לדרך לכיוון אזור אקס אן פרובאנס - לידה ממוקם המלון הראשון שלנו.
משדה התעופה היפה של מארסיי (שנמצא ממש ליד הים) בנסיעה של כחצי שעה מגיעים למלון. בחרנו להתמקם קרוב יחסית לשדה התעופה כי הכרמלי'ס (לאור אילוצים) יצטרפו אלינו רק אחרי 2 לילות וכך חשבנו שהחבירה תהיה פשוטה יותר. ובכלל, המיקום של אקס אן פרובאנס שווה בלי קשר...
המילה הראשונה שיוצאת מהפה ברגע שעובדי המלון החרוצים "מתנפלים" עלינו כדי להחנות את הרכב ולפרוק לנו את המזוודות היא וואו!!!
המילה השנייה שיוצאת מהפה כשנכנסים למלון מריחים את הריח של מפיצי הריח ורואים את המחזה היפה של העיצוב וההשקעה במלון היא תענוג! לאיזה מקום מושקע הגענו!
אז אם אתם מחפשים מלון באזור אקס אן פרובאנס זה המלון שתבחרו Les Lodges Sainte-Victoire Hotel & Spa
מוזמנים להתרשם מהתמונות ו- Room Tour
קצת עייפים אבל בעיקר רעבים, אחרי שצוידנו במסעדות מומלצות שעדיין פתוחות בשעה הזו, אנחנו מתמקמים בחדרים ויוצאים לסיבוב ערב בעיר.
הנסיעה קצרה (ומאוד מאוד יפה!) חניה מסודרת בעיר יש ב Parking Rotonde חניון רב קומות שממוקם ליד Fontaine de la Rotonde ממנה יוצאים לסיבוב באזור השוקק והיפה של העיר.
בשעת ערב רוב החנויות סגורות כך שמה שיש לעשות זה רק לחפש את המסעדה, לאכול ולחזור לישון כדי שמחר נקום רעננים ליום הטיול השני שלנו.
המסעדה הנבחרת מתוך ההמלצות שקיבלנו היא Le Ramus - Restaurant Aix-En-Provence מסעדה צרפתית שגם מדורגת גבוהה בגוגל.
התוצאה- מעולה! מנות מצוינות של דג ופסטה משובחת עם פטה כבד אווז כולל יין וקוקטיילים טובים ובעיקר שירות מצוין.
בסיבוב הקצר שעשינו בעיר הבנו היטב שהיא מקום שצריך להקדיש לו זמן וזו בהחלט התוכנית להמשך.
לילה טוב , מחר יום חדש...
יום 2 - שוק באקס אן פרובאנס ויקב אומנותי
את הבוקר במלון אנחנו פותחים לקול ציוץ הציפורים והשקט של היער הקסום שמקיף אותנו.
ארוחת הבוקר מעולה ועשירה מאוד, שוב השירות פה יוצא דופן והצוות נכון לכל בקשה.
בגלל שאנחנו לא בשיא העונה, המלון לא מלא והיחידים שעושים רעש (בקטע טוב חחח) זה אנחנו.
אחרי ארוחת בוקר באיזי לגמרי, אנחנו יוצאים בנסיעה קצרה ממש לעיר שם מתנהל בימי חמישי שוק גדול מאוד.
חניה? אנחנו כבר מסודרים עם החניון המצוין שמצאנו אתמול בערב, ב Parking Rotonde
השוק של אקס אן פרובאנס מרשים באורכו והוא עובר בכמה רחובות בעיר, אנחנו התחלנו ברחוב הראשי, Cr Mirabeau
ים דוכנים של בגדים, תכשיטים ואומנות מקומית. כמות התיירים גדולה מאוד אבל יש מספיק מרווח כדי להסתובב בנחת.
הבנות מוצאות מה לרכוש... תיקים וכמה שמלות ואנחנו הגברים עוד עם אנרגיות להיסחב בנחת בין הדוכנים.
מתקדמים במעלה הרחוב עד שמתחילים להסתובב ברחובות הקטנים יותר של העיר.
לדעתי החנויות שם מעניינות יותר ואפשר למצוא חנויות בגדים, בשמים, שוקולדים וכו'
התגלגלנו עד לאזור של Place des Prêcheurs - שם ממוקם שוק האוכל של יום חמישי, זה החלק שאני ממש אוהב.
לראות את המבחר הטרי של הירקות והפירות, להריח את ריח הגבינות והנקניקים שנמכרים בדוכנים.
אני ממליץ מאוד לטעום! אל תתביישו! פשוט לבקש לטעום, זה חלק מהחוויה של המקום. לא יעקמו לכם פנים, להיפך.
קנינו ריבת תאנים מעולה שטעמנו מיצרן מקומי וקנינו מן מאפים ממולאים בכל מיני דברים טובים ועופר לא ויתר על מישמש טרי ממש שעושה חשק שכבר יבוא הקיץ פה.
משם התקדמנו לכמה המלצות קולינריות שהיינו חייבים לבחון, בכל זאת, אנחנו פה בענייני יין אוכל וחברים.
כמו שאתם מבינים, המקומות היו מסומנים כבר במפה ונשאר היה רק לצעוד לכיוונם.
הנקודה הראשונה ב"סיור" היתה - Christophe Madeleine מדלנים איכותיים בטעמים שונים, אל תיבהלו מהתור שמזדנב ליד הדוכן הקטן הזה. קחו טעימה מכמה סוגים - שווה באמת!
ממשיכים לנקודה השניה, Weibel Chouquettes עוד טעימה מתוקה בפטיסרי איכותי.
לוקחים מבחר טעימות וחולקים יחד כמה ביסים מצויינים של מתוק.
שווה בהחלט.
התחנה השלישית במיני ״סיור קולינרי״ שיצרתי היא טעימה של הממתק המקומי וההמפורסם של פרובאנס, הלא הוא הקליסונים Calissons - הממתק מורכב מקרם חלק צהוב וחיוור של פירות מסוכרים (תפוזים ומלון בד"כ) ושקדים טחונים, ועליהם שכבה דקה של ציפוי-זיגוג מלכותי הנקרא רוֹיַאל אַייסִינְג.
המירקם דומה לזה של מרציפן, אך עם טעם יותר פירותי.
הסיפור המפורסם מאחורי הממתק הזה סובב סביב המלך רנה מאנז'ו (King René of Anjou) ואשתו השנייה, המלכה ז'אן דה לאוואל (Jeanne de Laval) במאה ה-15.
לפי האגדה, המלכה נודעה כאדם קודר שכמעט ולא מחייכת. ביום חתונתם ב-1454, ביקש השף המלכותי לשמח אותה והמציא ממתק מיוחד בצורת חיוך.
כאשר טעמה המלכה את הממתק, פניה הוארו בחיוך גדול. כשהתפעמה ושאלה לשמו של הממתק, השיב לה אחד האורחים בפרובנסלית: "Di calin soun" (אלו חיבוקים קטנים). צורת הממתק נותרה כסמל לאותו חיוך מלכותי, ושמו נגזר מאותם "חיבוקים".
סיפור נחמד ליצירת המסורת...
המקום שנבחר לטעימה הוא - Le Roy René אם תבקשו יפה תוכלו לקבל טעימה (גם בלי לקנות..) ותוכלו גם לראות מאחור כיצד מכינים את העוגיות.
שורה תחתונה - טעים לאוכלוסייה שאוהבת מרציפן, הרוב פחות התחברו...
סיימנו את פרק הטעימות להיום ורגע לפני שאנחנו ממשיכים את היום עברנו לביקור קצרצר ב- Pavillon Vendôme
וילה בלב החלק העתיק של העיר שמתיימר להיות מוזיאון. נכנסו לביקור, הגן בחזית שלו מוזנח, התערוכה שמוצגת בו עלובה והביקור בו מיותר...
ההמלצה שלנו - פשוט לדלג.
כדי להתאושש מהביקור המיותר הזה וכחלק מהתכנון של ״יקב אחד ביום״ נסענו לאחד המקומות היפים באזור.
Château La Coste אולי אחד היקבים היפים שהיינו בהם במהלך הטיול
הנסיעה אליו מהעיר לא ארוכה ואחרי סיבוב קצר ברחבי היקב, בחלק שמוגדר חופשי ללא תשלום, אנחנו מתיישבים במסעדה שבמרכזו, מזמינים בקבוק רוזה, נשנושי גבינות ועוד פינוקים קטנים ואז מתחילה החגיגה...
היין עושה את שלו, כן כן הזמנו עוד בקבוק, ואנחנו מתחילים לחשוב על תכנית מתיחה ללירון ואיציק (הכרמליס) שעתידים להצטרף אלינו למחרת בבוקר.
מצאנו איזה סיפור לא הזוי במיוחד שיש מלא הפגנות פרו פלסטיניות ואנחנו נקלענו לכאורה להפגנה אלימה במרכז העיר ואנחנו בלחץ שמא ניפגע.
ההודעות בקבוצת הווטסאפ המשותפת מתחילות לרוץ, מנסים ליצור פאניקה אצל לירון, חושבים ביחד איזה הודעות לשלוח כדי שהסיפור יהיה אמין ובעיקר נקרעים מצחוק מהתגובות שאנחנו מקבלים.
עופר לא מפספס את הרגע ומתעד אותו בסרטונים קורעים מצחוק.
אפשר לספר עוד הרבה על הפסקת היין הזו כי היא היתה מצחיקה מאוד, אבל נשאיר את זה לפעם אחרת...
שֿעת הערביים מתקרבת והנוף אפילו יפה יותר בייקב, הכרמים ופסלי האומנות היפה שמפוזרת במרחב יוצרים אווירה נהדרת ועוד בקבוק מוזמן כדי להשלים את תחושת החופש.
דרך אגב, המתיחה הצליחה בגדול, עד שמשהו מהחבורה החליט לספר (השם שמור במערכת)
ללא ספק אחר צהרים כייפים במיוחד, חופשת פרובאנס במיטבה.
חוזרים למלון, הדרך והכניסה למלון שוב מרשימה אותנו, אנחנו נותנים מנוחה קטנה במלון ויוצאים לארוחת ערב בעיר.
יום 3 - החבורה מתרחבת, ממשיכים לסן מרי
בוקר טוב פרובאנס, מתעוררים שוב לקול ציוץ הציפורים קשה שלא לקבל אנרגיות טובות מכל הירוק הזה.
יורדים לארוחת הבוקר וממתינים שהכרמליס יתנו סימן שנחתו ויוכלו לחבור אלינו להמשך הטיול.
קבלת הפנים מרגשת ומצחיקה, בעיקר בגלל המתיחה של אתמול.
חיבוקים, נישוקים ויוצאים לדרך... עכשיו החבורה שלמה.
מכיוון שיצאנו מאוחר לדרך היינו כבר מבושלים מספיק להתחיל את היום בחגיגות יין של צהרים.
היעד שלנו להגיע לסן רמי שם ממוקם המלון השני שלנו.
אז העצירה שלנו העוד אחד מהיקבים המפורסמים בצרפת ובפרובאנס בפרט - Château d'Estoublon
עוד לפני הכניסה לשאטו אתה מבין שהגעת למקום יוקרתי ומשובח.
חנות התצוגה ואולם טעימות היין מרשים מאוד מאוד, שמן הזית המפורסם של השאטו מוצג כמו בקבוקי בשמים יוקרתיים.
העיצוב של המקום מדהים ממש, אחרי סיבוב וטעימות אנחנו מצליחים להתמקם במסעדה שבמרכז השאטו.
שימו לב, חשוב מאוד להזמין מקום, גם בעונות יותר רגועות ועל אחת כמה וכמה בעונת השיא (קיץ).
המנות שאנחנו מזמינים טובות מאוד, היין רוזה משובח ממש והבקבוקים זורמים אחד אחרי השני.
הדבר המיוחד באמת זה השמן זית, למעשה בשאטו החלו קודם לייצר שמן זית ורק בשנים האחרונות החלו לייצר יינות.
האווירה משתפרת מרגע לרגע והצחוק מתגלגל ככל שהכוסות מתרוקנות.
זה בדיוק השלב שגילינו לכאורה את ה״סיאטיקה״ (כאבי הגב) של איציק אותה עוד נפגוש הרבה במהלך החופשה.
צוחקים על אירועי המתיחה שעשינו ללירון אתמול, הבנות עושות סבב צילומים בשאטו המרהיב. בני הצליח לקבל ממני מסאג׳ קצר, כנראה ששתיתי מספיק והשתכנעתי.
אל תספרו לאף אחד אבל שלהבת והדר גילו שהדלת כניסה לשטח הפרטי של השאטו היתה פתוחה, אז הם הסתננו בעדינות למקום ואפילו הצליחו לצלם שם כמה תמונות עד שהמזימה התגלתה...
וואו, איזה מקום ! המלצה חמה אש!
חזרה לרכבים, שולחים מיקום ליעד הבא ומתקדמים.
הנקודה הבאה היא -לה בו דה פרובאנס Les Baux-de-Provence אחד הכפרים היפים, הציוריים והמתוירים ביותר בצרפת.
הוא שוכן על צוק סלעי דרמטי בחבל פרובאנס, ומפורסם בזכות נופים עוצרי נשימה, היסטוריה מימי הביניים, ושילוב ייחודי של טבע ותרבות.
נקודות חובה בכפר:
מצודת דה בו (Château des Baux): שרידי מצודה ענקית מהמאה ה-11 החולשת על ראש הצוק, ומציעה תצפית פנורמית מרהיבה על כל האזור הכפרי.
מחצבות האור (Carrières de Lumières): אטרקציית חובה הממוקמת סמוך לכפר. מדובר במחצבות עתיקות ומרשימות בתוך מערות, בהן מוקרן כיום מופע אורקולי עצום וסוחף של תערוכות אמנות המשתרעות על פני הקירות.
סמטאות הכפר העתיק: שיטוט נעים בין בתי אבן עתיקים, גלריות אמנות קטנות, חנויות בוטיק ובתי קפה.
אנחנו חונים בחניון התחתון לא רחוק מהמחצבות ויוצאים לסיבוב קצר בכפר. לא יודע איך זה אבל הבנות תמיד מוצאות מה לקנות בחנויות השונות, הפעם הן זכו בשמלות ומכנסיים באחת מחנויות הבוטיק.
מתקדמים במעלה הרחובות הצרים והיפים, עושים בוק צילומי סימטאות יפים, אוכלים גלידה ומתקדמים באיטיות לעבר למופע האורקולי או התערוכה הדיגיטלית במחצבות.
במקרה שלנו המופע הציג ציורים ואומנות של פרידה קאלו, פיקאסו והנסיך הקטן.
באמת שזה יפה ושווה ביקור. כל אחד שיתחבר לזמן שהוא רוצה לבלות בתוך המחצבות , לא כולם יתחברו לשעה + של מופע שכזה.
חוזרים לרכב וממשיכים נסיעה לעבר המלון שלנו, Le Vallon de Valrugues Hotel Spa & Villas
הנסיעה יפיפיה והנופים בין הכבישים המתפתלים יוצרים חווית נסיעה עוצרת נשימה.
אנחנו מגיעים למלון קצת לפני החשיכה ומתמקמים בחדרים השונים, קבלת הפנים של הצוות נחמדה מאוד וכל זוג מקבל ליווי עד לחדר שלו עם המזוודות והציוד.
המלון נראה מצוין מבחוץ, הגנים יפים מטופחים, אזור הבריכה יפה הלובי מרשים ומתחמי הספא והמסעדות מפנקים.
החדרים של המלון שקיבלנו (כל זוג קיבל סוג אחר של חדר) נראים טוב אבל טיפה מיושנים. הכי חשוב שהכל נקי מאוד, השירות מצוין ויש אבזור מלא וטוב בחדר ובמלון בכלל.
המיקום שלו, בסן רמי דה פרובאנס, כמה דקות הליכה מהאזור העתיק של העיירה.
סה״כ מלון טוב שאני יכול להמליץ עליו בלב שלם.
אנחנו מקבלים המלצה לכמה מסעדות טובות באזור של העיר העתיקה, נועצים על המפה, עולים להתארגנות זריזה בחדרים ויוצאים עם השאטל של המלון לאזור.
המסעדה שנבחרה היא מסעדה איטלקית - Fratelli, רעיון נחמד שמטיילים בצרפת, לא?
המסעדה טובה מאוד, האווירה נהדרת, הכרמליס עייפים מהיום הארוך והם חוזרים לחדר.
אנחנו מנסים את מזלנו בעוד סיבוב בעיר, אבל למרבה האכזבה הכל סגור מלבד כמה מסעדות פתוחות.
שוב הוכחה, אירופה אחרי 21:00 בערב הולכת לישון...
חוזרים ברגל למלון הליכה די קצרה, בני מתרגל אותנו בהליכה לאחור אחרי שהסביר לנו שזה משפר את הקוגניטיביות או משהו כזה, אחרי ששתינו עוד יין במסעדה משום מה ההסבר הזה היה נראה הגיוני למדי...
לילה טוב, עוד יום הגיע לסיומו.
יום 4 - סן רמי דה פרובאנס, יקב אחד ביום, היסטוריה רומאית בארל
בוקר טוב!
את הבוקר כרגיל אנחנו פותחים בהתעוררות מאוחרת יחסית, הקצב שלנו בטיולים כבר ידוע, לוקחים את הזמן בבקרים ונהנים מקצב איטי של היום, אין מרתון של להספיק ולסמן וי ביעד כזה או אחר.
אחרי ארוחת הבוקר בשמש של החצר היפה במלון, אחנו מתארגנים לפתיחת היום בחלק העתיק של סן רמי דה פרובאנס.
האזור העתיק של העיירה לא גדול במיוחד ואני מציע להתחיל את הסיבוב פה בחניון -Parking gratuit Saint Remy
זה חניון מסודר שמאפשר גישה נוחה לרחובות המרכזיים שבהם צריך ורצוי להסתובב.
היום זה יום שוק בסן רמי אבל הרחובות לא עמוסים במיוחד, יש אזור של שוק חקלאי קטן במרכז
אבל ההצעה שלי היא פשוט לטייל בין הסמטאות, לספוג את האווירה, להיכנס לחנויות הבוטיק היפות, לטעום אוכל מקומי.
אם אתם חובבי ואן גוך במיוחד, ניתן להיכנס למוזיאון Musée Estrine - Association Présence Van Gogh
בו מוצגות יצירות שונות של האמן.
אנחנו ויתרנו, את ואן גוך נפגוש באופן אחר בהמשך היום.
מצאנו את עצמנו שוב עושים "בוק" עם צילומים בסמטאות היפות ויש מי שהצליחו גם לרכוש פריטים (pieceים כמו שהדר קוראת להם)
אחרי כשעתיים מיצינו את הסיבוב הכייפי בעיר, באמת שמומלץ לעשות את זה, מקום יפה ונעים לשוטט בו.
חוזרים לרכבים ומתקדמים לנקודה הבאה, מה שממשיך להפליא אותי היא העובדה שהחבורה לא שואלת שאלות יותר מידי... אחרי שאני נותן להם כיוון כללי בערב של לפני הם פשוט זורמים עם היום ועם המסלול.
תענוג של חבורה!
אז הנקודה הבאה שלנו היא מנזר סן-פול-דה-מוזול
מנזר רומנסקי עתיק שנמצא ממש בכניסה לעיירה סנט-רמי-דה-פרובנס. המקום זכה לפרסום עולמי בעיקר בגלל העובדה ששימש כמוסד פסיכיאטרי בו אושפז מרצונו וינסנט ואן גוך בין מאי 1889 למאי 1890, ושם יצר כמה מיצירותיו המפורסמות ביותר.
המקום נתן לו השראה ועד היום יש קבוצות ציירים שמגיעות לקבל השראה ועורכים סדנאות ציור ביער והשדות הצמודים ובמנזר עצמו.
עלות הכניסה למנזר לא גבוהה במיוחד - בעונת השיא אני ממליץ לרכוש כרטיסים מראש באתר הרשמי
הסיור לא ארוך, במהלכו עוברים בין חדרי המנזר, מקבלים תחושה מסויימת על איך הופעל המקום, כאשר השיא של המסלול הוא הצצה לחדר של ואן גוך ממנו נשקף הנוף של השדות, שכאמור, נתן לו השראה לציורים.
שעה +- ואתם מסיימים את הביקור וממשיכים והשורה התחתונה מבחינתי - שווה ביקור, קצת אומנות לא יזיק.
ניחשתם נכון! התחנה הבאה היא...... כן, ביקור ביקב!
חייבים להוריד את הפאניקה אחרי הביקור "בבית משוגעים" לא?
לפני שהחבורה נוזפת בי אני שולח מיקום לנסיעה הקצרה ל - Mas de la Dame
יקב היסטורי שנמצא ממש מתחת לכפר לה-בו. השם ("משק הגברת") והנוף שנשקף מהכרמים הפכו אותו לאייקוני. היינות שלהם נהדרים והחנות שלהם מציעה גם שמן זית מעולה.
קונים עוד בקבוקי רוזה טובים, יושבים בחצר היקב עם כמה נשנושים, מורידים פאניקה ולוקחים את הזמן בנוף הכרמים המהפנט.
יאללה לרכבים ונוסעים לארל - העיר הקטנה ארל Arles יושבת על נהר הרון מצפון לביצות של שמורת הטבע קאמארג (שטכנית נמצאת בשטח העיר). במרכז העתיק ישנם כמה אתרים ארכיאולוגים מונומנטליים בראשם הארנה של ארל.
בארל התגורר לתקופה קצרה הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך אך בה הוא הגיע לשיאו האמנותי וצייר את רוב היצירות האייקוניות שלו, שבחלק נכבד מהן העיר מככבת.
הטיול במרכז העתיק של העיר משלב אתרים הקשורים לרומא העתיקה עם אתרים קטנים וכמעט נסתרים מהעין שהפכו לנצחיים בגלל העובדה שהופיעו במכחולו של ואן גוך.
את הסיבוב שלנו אנחנו מתחילים אחרי התמקמות בחניון המרכזי ליד מרכז לומה ממנו קל להגיע רגלית למרכז העתיק.
העיר די רגועה בשעת אחר הצהריים שאנחנו מגיעים אליה אז אנחנו עושים הפסקת אפוגטו וקפה ממש ליד האמפי היפה של ארל.
יש דברים שגם תמונות וסרטונים לא יוכלו לספר, מה שקרה לנו במדרגות שמתחת לאמפי המרשים של ארל זה סיפור שיסופר גם לנכדים חחחח.
איריס התחילה לתרגל יוגה או פילאטיס ואנחנו זרמנו איתה באופן די מוזר, השיא היה שכל מי שהיה באזור חשב שמדובר באטרקציה והתחילו להתקבץ סביבינו והפכנו לאובייקט צילום של התיירים בשעה המנומנמת הזו בארל.
מוזמנים להציץ בתמונות... חוויה מובטחת...
המשכנו את הסיבוב ברחובות היפים של ארל, מדלגים בין הבניינים והחנויות עד לאזור הטיילת של הנהר שחוצה את העיר.
סיבוב יפה סה״כ, העיר יפה ואני משער שגם פה בתקופת השיא כמות התיירים משנה את האווירה משמעותית, בדרך חזרה לרכבים אנחנו מבחינים בהתרחשות בכיכר הרפובליקה בעיר Place de la République
מתארגנים שם למן פסטיבל שבועות מקומי, תלבושות מימי הביניים ותפאורה של חקלאות מקומית.
האזור מתחיל להתמלא בתיירים ומקומיים ואנחנו בהחלטה זריזה מחליטים לדלג על החוויה הזו, אולי כי הרעב והעייפות הכריעו אותנו ואנחנו בוחרים לחזור לסן רמי לארוחת ערב.
הפעם הלכנו על מסעדה מומלצת מאוד שהצלחנו להזמין אליה מקומות מראש- L'Aile ou la Cuisse
המסעדה ממוקמת בחצר יפה בעתיקה של סן מרי דה פרובאנס, ואחרי שאנחנו מתמקמים אנחנו כבר מרגישים ש״נפלנו״ נכון. המסעדה מתמלאת עד אפס מקום, השירות של המלצרים מוקפד בדיוק כמו במסעדה צרפתית איכותית.
והאוכל פשוט מעולה! מנות ראשונות נהדרות, מנות עיקריות נהדרות של בשר טלה בבישול ארוך שבחרו שלהבת והדר, סטייק איכותי שאני בחרתי ואחת המנות המומלצות של המקום עוף ברוטב מיוחד של כבד אווז שאיציק ולירון התפנקו עליו.
גם הקינוחים לא מאכזבים, אבל מה שבטוח היחיד שיצא מאוכזב מהמסעדה זה בני ולא בגלל האוכל אלה בגלל שכל זמן שאנחנו נהנים במסעדה היה עסוק בצפייה בדרבי התל אביבי שהתקיים בדיוק באותו הזמן.
גם הפעם הפועל לא הצליחה לנצח... תוצאת תיקו למזלי ואולי למזלה של כל החבורה חחחח.
אנחנו מתייעצים לגבי המסלול של מחר, אני רציתי לשנות אווירה ולצאת לחצי יום לשמורת הטבע קמאראג
לראות קצת טבע אחר, סוסים פראיים, ביצות מלח ופלמינגו.
היו חילוקי דעות גם בגלל מזג האוויר שצפוי היה להיות סגרירי יותר למחרת וגם בגלל שחלק רצו לחוות או קצת עיירות ויין..
החלטנו לוותר, נעשה את השמורה הזו בפעם הבאה כשנבוא לבקר בריביירה הצרפתית ונתמקד יותר בקו החוף.
עוד יום נפלא מגיע לסיומו.
לא לפני שעופר, איציק ואני יורדים לספא לטבילה מרגיעה בג׳אקוזי , איציק מגיע מהחדר בהליכה חשוכה וזוכה ליין מפנק כפיצוי מהמלון - מה שמגיע מגיע חחח.
מחר בבוקר 9:00 בחדר אוכל!
יום 5 - מים זורמים, שוק של יום ראשון ואפיפיורים באביניון
בוקר טוב סן מרי, ארוחת הבוקר יוצאת לדרך, מזג אוויר היום קצת יותר סגרירי אבל לא קר בכלל.
האומלטים מוזמנים כרגיל, איציק יורד על סלמון ומרוקן את המלאי של המלון כמו תמיד וכמו כל בוקר מבקשים קפוצ׳ינו בלי זיגוג של קקאו על הקצפת.
התארגנות זריזה ברכבים ויוצאים לנקודה הראשונה של היום - L'Isle-sur-la-Sorgue - איל סור לה סורג
היא עיר בדרום צרפת, במחוז ווקלוז שבחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. העיר היא מוקד תיירותי חשוב וידועה בשל שוק הפשפשים והעתיקות הגדול שלה שמתקיים בימי ראשון.
ֿֿֿ
אם אתה מחפשים חניה טובה להתמקם בה תגיעו לפה - חניון ממש בכניסה לשוק ולרחובות העיירה.
כבר בכניסה לשוק אנחנו מגלים את היופי של העיירה הזו, נחל שזורם ומקיף את הרחובות העתיקים, מצנן את האוויר ויוצר אווירה שונה מהעיירות שביקרו בהן עד עכשיו.
ההמלצה שלנו, תדלגו בין הדוכנים שמפוזרים בין הרחובות של העיירה, תעצרו על הגשרים היפים שחוצים את הנחל.
תקנו יין טוב, נשנושים וכמה גבינות מדוכני השוק ותעצרו להפסקה בשפת הנחל - לוקיישן לדוגמא פה
עוד המלצה טובה היא העוגות שנמכרות ב - Boutique Nourjane
אנחנו הלכנו על טעימה של עוגות גבינה וקפה שקנינו בחנות קפה ממול.
לכו על זה!
שעת צהריים ואנחנו כבר מתקדמים לנקודה הבאה במסלול, שולח מיקום חדש לחניון באבניון שהיא הנקודה הבאה.
החניון מושלם מאחר והוא ממש מתחת לרחבת ארמון האיפיפיורים שזו נקודה סופר מרכזית.
כמה מילים על אבניון Avignon, היא עיר בדרום צרפת. בעיר עצמה מתגוררים כ-91,000 איש, וכ-505,000 איש באזור המטרופוליטני שמסביבה.
העיר ידועה בעיקר בזכות ארמון האפיפיורים, שבו חיו האפיפיורים במשך המאה ה-14.
אביניון היא בירתו של מחוז ווקלוז שבפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.
היא ממוקמת על גדתו המזרחית של נהר הרון, מספר קילומטרים לפני התמזגותו עם הדוראנס.
מאחר והתמקמנו ממש בתחתית של ארמון האפיפיורים - Palais des Papes
אנחנו מתחילים את הביקור שלנו בעיר בחלק הזה.
וכמו שאתם כבר התרשמתם בטיול שלנו יש רגעים קריטיים שחייבים בהם ״להוריד את הפאניקה״ ולכן ברגע שאנחנו עולים מהחניון ומתפעלים מהארמון המרשים והרחבה היפה שלרגליו אנחנו מוצאים מסעדה עם שולחנות על הרחבה ובה אנחנו בוחרים לעשות הפסקת ״אפרול וצ׳יפס״. מורידים את הפאניקה של הרעב ומספקים עוד כמה לגימות של אלכוהול רך... (מה יהיה עם המשקל שנחזור זו שאלה שנעסוק בה בעתיד...)
הורדנו, עכשיו הזמן להיכנס לארמון, התור לא ארוך במיוחד, שוב ככל הנראה בגלל שאנחנו לא מטיילים בשיא העונה.
שוב יש בזה יתרונות כמו תורים קצרים במקומות מרכזיים ועומס ירוד בעיירות, אם כי לפעמים זה הופך אותן לדי שוממות.
הביקור בארמון נחמד, הייתי כבר במקומות מרשימים יותר גם בצרפת.
המסלול בארמון לא ארוך במיוחד ואפשר להעביר אותו בנחת בערך כשעה מרגע הכניסה.
כן מומלץ לעלות לגג ולהתרשם מהנוף היפה שניתן לראות ממנו, את הרחבה את המגדלים ואת הנחל שחוצה את העיר.
אל תצפו לראות משהו יוצא דופן במהלך הביקור בארמון, אבל אם ההיסטוריה מעניינת אתכם תוכלו להוריד אפליקציה שמע לנייד שבה תקבלו הסברים מפורטים על איזה וכמה אפיפיורים גרו בארמון, מתי וכד׳.
או כמו תמיד תיעזרו באחד מהצ׳טים שיעמלקו לכם את ההסברים למקום.
ברכישת כרטיס כניסה תתבקשו להחליט אם לקנות כרטיס משולב לביקור בגשר הקטוע - גשר סן בנזה
אנחנו בחרנו לקנות כרטיס משולב, אם אתם שואלים האם זה הכרחי? לא בטוח... ההליכה לגשר אחרי הביקור בארמון אורכת כ10-12 דק׳ והביקור בגשר די קצר ולמעשה לא רואים בו משהו שונה ממה שרואים בחוץ ללא כניסה עם כרטיס.
אנחנו ממשיכים את הסיבוב שלנו בעיר ומגלים שביום ראשון כל החנויות סגורות, אז מי שחפצה נפשו בשופינג ברחוב הראשי Rue de la République בו ממוקמות חנויות מותגים שונות, נסו להגיע לא ב weekend .
כן פתוחות מסעדות וכמה חנויות מזכרות, לא משהו שאנחנו מוצאים בו עניין בשלב הזה של היום.
החלטה קבוצתית ואנחנו חוזרים לסן מרי לערב האחרון שלנו בעיירה.
הפעם בא לנו בשר. כזו מסעדה של בשרים אמיתית, סטייקים איכותיים.
יש לנו ״בעיה״ קטנה שבני לא אוכל בשר, אבל הוא זורם עם הקבוצה וכמו בכל מסעדה מוצא איך לשבוע (אל תדאגו לו הוא אוכל יפה מאוד)
חיפוש מסעדות מומלצות ברשת ואנחנו מגיעים ל La Maison du Bœuf
מסעדת בשרים בול כמו שרצינו! הבשרים מיושנים, הביצוע על הגריל נהדר ותוספת הצ׳יפס או הפירה מעולים.
למחמירים ניתן לשדרג את הסטייקים עם חתיכת כבד אווז שתנוח בהנאה על הסטייק בשילוב בירה מקומית טובה - ארוחה מעולה ומומלצת מאוד.
עייפים, שבעים ומרוצים, חוזרים למלון - לילה טוב! מחר ב9:00 ארוחת בוקר...
יום 6 - לוברון בשיא היופי ומלון מהחלומות
היום זה יום מעבר, בדרך כלל זה יום ארוך של נסיעה והתארגנות אפילו איטית יותר בבוקר מאחר וצריך לקפל את המזוודות ולעשות צק אווט במלון.
היום אנחנו חוזרים מערבה באזור הלוברון ונתמקם באזור חדש שיאפשר לנו לבקר במקומות חדשים חדשים בפרובאנס.
הטיול מתקרב לסופו ונשארו לנו 2 לילות אחרונים לפני החזרה. אנחנו בציפייה למלון האחרון כי בחרנו משהו איכותי ואנחנו מקווים לא להתאכזב.
את הבוקר אנחנו פותחים בצילומי גלויות, אי אפשר להסביר אחרת את היופי שנגלה אלינו בנקודת התצפית של העיירה גורד-Gordes
את הביקור בעיירה היפייפיה הזו תתחילו בנקודה הזו ולאחר מכן בנסיעה קצרה מקמו את הרכב בחניון התחתון
הרחובות של גורד יפים במיוחד, שילוב של בתים עתיקים בין רחובות צרים שמהם ניתן להציץ לנוף המטורף שנשקף מכל פינה.
גורד ממוקמת בגובה על צוק ולכן הנוף לעמק שמתחת בו יש כרמים, הוא נוף עוצר נשימה שמרחיב את הלב.
לנו זה מזכיר את הטיול האחרון שלנו בטוסקנה ולכם?
אחרי סיבוב בין הסמטאות וצילומים פה ושם אנחנו חוזרים לכיכר המרכזית ליד הקתדרלה המקומית ועוצרים לעוד הפסקת הוגו שפריץ (מומלץ למי שלא מכיר) וצ׳יפס.
זה הקצב שלנו, לא ממהרים, מטיילים בקצב רגוע עם הפסקות כאלה של התחרדנות בשמש, קצת אלכוהול והרבה רגעים של צחוק.
המלצה שלנו קחו את הזמן, תלכו לאיבוד במקומות שאתם מגיעים, תנסו לספוג אווירה, לא התחברתם? תמשיכו הלאה.
לא כל מה שמפורסם ברשתות זה משהו שצריך לסמן עליו וי.
חוזרים לרכבים ונוסעים לנקודה הבאה - מנזר Abbaye Notre-Dame de Sénanque , בקיץ זה מקום שאתם חייבים להגיע אליו! בתקופה שלנו בחודש מאי, פחות אבל יפה מאוד.
זהו מנזר ציסטרציאני מהמאה ה-12 שממקום בעמק יפייפה עם שדות לבנדר שמקיפים אותו
הנוף מסביב שובה לב ובקיץ בזמן הפריחה של הלבנדר המקום קסום על מלא! אם אתם חובבי סיורי קתדרלות ומנזרים למינהם (כמו עופר שלנו) יש סיורים מודרכים בכנסייה ובאכסדרה.
בכניסה ישנה חנות לממכר תוצרת הלבנדר המקומית, כך שתוכלו לרכוש שמנים, סבונים, מפיצי ריח וכו׳.
יאללה ממשיכים הלאה.
הנסיעה בדרכים המפותלות של עמק הלוברון יפה ממש, באמת שזה אזור יפה ולמרות שאנחנו לא בתקופת השיא של פריחת הלבנדר הנוף של ההרים, המרחבים הירוקים, שדות הפרגים האדומים וכמות בלתי נגמרת של כרמים, אנחנו נהנים מכל נסיעה.
הנסיעות שלנו לא ארוכות מידי גג שעה וחצי וברוב המקרים הרבה פחות וזה משהו שלא מעיק הגם שלעיתים אנחנו קצת מדושנים מאלכוהול.
הפעם אנחנו מגיעים לרוסיון - Roussillon הכפר ממוקם בראש צוק תלול בגובה 360 מטר. הכפר מפורסם בזכות הנוף הנשקף ממנו אל קניון נהר לו שלמרגלותיו ואל חוף הריביירה, מן העיר ניס ועד הגבול האיטלקי. הכפר עומד על רכס אוכרה, שמאדמתו מיוצרים פיגמנטים בכל גוני האדמה. המראה האדום הבוהק של רכס האוכרה מוסיף לנוף המרהיב גם כך.
יש כמה חניונים בעיר ויש אחד שנמצא ממש במרכז אבל הוא מוגבל לחניה של 45 דק- שימו לב !
זה הזמן להוציא לפועל את ״התכנית הזדונית״ שלי לחבורה (חחח), אחרי גלידה נחמדה שמנשנשים על הדרך אני סוחב את החבורה לכניסה לשמורה של רוסיון הלא הוא מסלול האוכרה - Le Sentier des Ocres
אני יודע שהמסלול הזה דורש קצת הליכה, לא מסלול טבע על מלא, אבל קצת עליות וקצת מאמץ.
בגלל החשש שלי שיסרבו פשוט לא סיפרתי להם ופשוט זרמנו על זה... החלטה נבונה חחח
המסלול קצר ועוברים בו בין צוקי האוכרה היפים, למרות שהבנות לא הצטייידו בנעלי הליכה נוחות, כולם שרדו את ההליכה הקצרה והמהנה הזו.
לדעתי מקום ששווה בהחלט ביקור קצר וממוקד.
שעת הערביים כבר בפתח וזה הזמן להתחיל בנסיעה שלנו להתמקמות במלון האחרון שלנו בפרובאנס.
המקום שנבחר בלב ליבו של עמק הלוברון הוא Domaine Des Andéols
אחרי שתי שניות כשנכנסים בנסיעה לאזור האחוזה המרהיבה הזו מבינים שמדובר ב - wow !
אני באמת לא יודע מאיפה להתחיל, השדות לבנדר, הכרם, הנוף שנשקף מכל מקום, בריכת האינפינטי, החדרים המדהימים שקיבלנו (בן שימול ובוחניק קיבלו דירות ענקיות וכרמלי ואנחנו קיבלנו דירות גן יפיפיות ממש) הכל פשוט וואו.
המלצה רותחת ממש! כנסו לתמונות ולסרטון Room Tour ותתרשמו.
אחרי שקצת נרגענו מההתמקמות והיופי של המקום, החלטנו שנשארים במלון, יין שרכשנו על הדרך וקצת נשנושים שאנחנו מוסיפים מהבר במלון, מתמקמים באזור הבריכה היפה בשמש המלטפת של שעות הערביים המוקדמות.
רגעים של אושר.
באותו הקו של להנות מהמלון אנחנו מזמינים שולחן למסעדה של המלון, התגובות ברשת לא מלהיבות במיוחד אבל אנחנו מקווים לטוב, בטח לאור העובדה שאנחנו קצת עייפים ולא בא לנו שוב לצאת ולחפש מסעדה בעיירות הסמוכות.
מקלחות וקצת מנוחה ומגיעים למסעדה. המסעדה די שוממת, שוב זו לא העונה והמלון גם לא עמוס בכלל.
המקום מעוצב יפה ממש והשירות של המלצר מתאמץ ממש, אנחנו מזמינים מנות ואחרי שהן מגיעות אנחנו מבינים שזו מסעדה שהאוכל בה ״מתאמץ״ כמו המלצר בדיוק... חסר תיבול ובעיקר מלח, מנות שנראות אולי טוב אבל לא ממש מעיפות אותך בביס.
במהלך הארוחה אנחנו מתייעצים לגבי התכנית של מחר, ההתלבטות היא האם להמשיך בסיבוב העיירות שלנו או נסיעה ארוכה יותר לביקור בקניון ורדון.
החלטנו ורדון, מחר נתארגן זריז יותר בבוקר ונצא לנסיעה קצת יותר ארוכה ממה שעשינו עד היום בטיול.
שבעים ודי מרוצים מסיימים עוד יום ארוך ומהנה - מחר ארוחת בוקר ב9...
יום 7 - עיירה קסומה וקניון ורדון
מתקרבים לסיום ולמרות עייפות מצטברת אנחנו אוכלים הבוקר קצת יותר בזריזות ויאללה יוצאים לדרך.
הנסיעה לקניון ורדון מהמלון לוקחת שעתיים +- ואנחנו מתכננים לעצור לפני ההגעה לקניון בעיירה מוסטייה-סנט-מארי - Moustiers-Sainte-Marie כפר יפייפה שנבחר גם ברשימת ״הכפרים הכי יפים של צרפת". הכפר הקטן, הקיים מאז ימי הביניים, שוכן על מתלול סלעי של אבן גיר. בלב הכפר נובע מעין ומתחתיו מפל מים קטן.
אם תתקלו בחנויות לממכר עבודות יד על כלי קרמיקה יפים אל תתפלאו כי זה אחד מהדברים שהכפר מפורסם מזכותו.
הנסיעה אל הכפר לוקחת כמעט שעתיים אבל הדרך פשוט יפה! אמנם, מפותלת ודורשת נהיגה מרוכזת אבל הנוף פשוט עוצר נשימה.
כרמים בלתי נגמרים, קילומטרים עצומים של שדות לבנדר (שלצערנו לא פורחים בתקופה הזו), שדות אדומים של פרגים פורחים והרבה ירוק בעיניים.
אם אתם עושים את הדרך הזו או נמצאים באזור בעונה שבין יוני ליולי (קיץ בכללי) אל תוותרו על עצירה ב - Valensole
שם תראו אולי את המרחבים העצומים ביותר של שדות הלבנדר.
עוד נקודה חובה לצילום בפרובאנס!
אנחנו מסתפקים בצילום המרחבים האדומים שפגשנו בדרך, גם יפה..
הביקור שלנו בכפר מוסטייה-סנט-מארי - Moustiers-Sainte-Marie מתחיל במעלה הדרך בסמוך לנחל שחוצה אותו, הגשר שנמצא ליד המפל מהווה נקודה טובה לעצור בה לספוג את האוויר הקריר מהמים שזורמים מתחתיו.
אחרי הנסיעה החבורה קצת רעבה אז במקרה או שלא אנחנו מתמקמים באחת הככרות של הכפר, ככה בשמש הנהדרת של הצהרים המוקדמות בקפה של Cafe L'Olivier
קיבלנו בירה מקומית טובה וכריכים טריים מאוד של קפרזה , טונה ועוד.
יש רגעים מוזרים שקורים כשאתה בראש טוב, סשן צילום של עופר שנשכב על הרצפה לטובת זוית צילום מאתגרת הפך לסדרת צילומים מצחיקה של הבנים, עוד רגע של כייף בחבורה הנדירה הזו.
עוד קצת סיבוב בעיירה ועוד צילומים, אנחנו למעשה יורדים חזרה במורד הנחל בדיוק אני בדרך! ההפוכה מהמקום שממנו עלינו לאזור המפל.
דרך אגב, חדי הראייה יבחינו בכוכב זהוב שתלוי בין שני הצוקים המפורסמים של הכפר בשרשרת באורך 225 מטר.
האגדה המפורסמת ביותר מספרת על האביר המקומי מהמאה ה-10, Bozon de Blacas, שנפל בשבי במסעי הצלב. הוא נדר שאם ישוחרר ויחזור בשלום לכפרו, הוא יתלה כוכב מעליו.
כמובן שהכוכב לא שרד את תנאי מזג האוויר ותושבי הכפר דואגים לתחזוקת הכוכב והמיתוס שמפרסם אותו.
אם חשקה נפשכם בטיפוס מדרגות תוכלו לבקר בקפלת נוטרדאם דה בובואר שממוקמת תחת הכוכב בה נמצאת קפלה עתיקה ומרשימה אליה ניתן להגיע בטיפוס של כ-262 מדרגות - בהצלחה! אנחנו ויתרנו...
חזרה לחניון שממוקם מתחת לכפר (לכפר אי אפשר להיכנס ברכבים).
הנסיעה לקניון ורדון לא ממש ארוכה ואורכת כמה דק נסיעה יפות מאוד בנוף עד לרגע שהכחול הבוהק של הקניון ואגם ורדון מתגלה אלכם.
ניתן לעצור בכמה נקודות תצפית אבל הכי כדאי לעצור ליד הגשר Pont du Galetas שם אפשר לראות היטב את הקניון ואת האגם המרשים עם מי הטורקיז.
אם תתמקמו שם יצאו לכם תמונות מדהימות - באחריות !
יש דברים שצריך לסמן עליהם וי, כן אני לא תמיד בעד, החוויה של שיט באגם היתה נראית לנו ״סאחית״ אבל איכשהו התגלגלנו אליה.
יש כמה מקומות בהם ניתן לשכור סירת פדאלים/קייק/סירת מנוע חשמלית כדי לתת סיבוב דאווין באגם ובקניון המרהיב הזה.
תמצאו את זה שפנוי ביותר, זה כמובן תלוי בתקופה ובעומס התיירים.
המקום שאנחנו שכרנו היה פה
שעה של שייט זה הרבה זמן אבל ניצלנו אותה למסיבת מוזיקה מזרחית ושיזוף קל בשמש הכייפית.
לסיכום החויה, נחמד אבל לא הכרחי... מצד אחד יפה ממש מצד שני תחושת מיצוי אחרי לא הרבה זמן.
מה עכשיו? יקב לא? כל הטיול ניסינו לשמור על התבנית של ״יקב אחד ביום״ , אז חיפשנו משהו על הדרך בחזרה שלנו לאזור המלון.
היקב הנבחר - Château de Rousset
מבחינת הדרך הוא ישב בול, בדקנו וגם נראה שיש בו אפשרות להזמין יין ונשנושים.
אבל, שוב נוכחנו לגלות שמה שכתוב ברשת לא בהכרח נכון במציאות ואולי שוב זו העובדה שאנחנו לא בשיא עונת התיירות.
הגענו ליקב, הגיע אלינו גברת נחמדה שהציע לנו טעימות ורכישת יין על כל הסוגים שהיקב יכול להציע.
אבל הגשה, אין מצב! הם פשוט מפחדים לקבל קנס כי הרשיון עסק שלהם לא מאפשר מכירה והושבה.
זאת אומרת שאין לנו אפשרות לשתות יין ביקב אלא רק לטעום ולקנות, אז טעמנו וקנינו והמשכנו הלאה.
חייב לומר שהחוויה הזו שונה מאוד ממה שחווינו בטוסקנה, שם כמעט בכל יקב שהגענו יכולת גם לטעום וגם להזמים גבינות או נשנוש לצד היין וגם אפשרו לשבת במתחם היקב.
בכמה יקבים שיצא לנו לבקר באזור פרובאנס, הם ממש היו בלחץ מהנושא ולא אפשרו לשבת במתחם היקב, בגלל נושא רשיון העסק שלהם.
כמו שאומרים אצלנו בעדה.. כשדלת נסגרת נפתחת הזדמנות חדשה...
זו כפר יפה ונחמד מאוד שיש בו גם שאטו נאה לביקור - Château de Lourmarin אנחנו מגיעים לכפר בשעת הערביים והמקום מתחיל להתרוקן מה שמאפשר לנו בעיקר להתמקם במסעדה טובה לסיום היום.
הדר חיפשה וגם מצאה מסעדה מומלצת מאוד - Bacheto
להפתעתנו, אפשר היה להזמין מקום מראש וכך עשינו.
המסעדה יפה מאוד וממוקמת במלון בוטיק מרשים מאוד - Le Moulin, Lourmarin, a Beaumier Hotel
אם אתם מחפשים לינה באיזור הזה של לוברון אני ממליץ מאוד לשים עין על המלון הזה!
הארוחה במסעדה מצויינת, הקונספט של המקום זה מנות חלוקה והאוכל מזכיר במשהו את המסעדות בישראל מהסיבה שהשף שלה הוא ממוצא טוניסאי.
המלצר מזהה את העיברית שלנו וקופץ על המציאה, הוא חובב ישראל ויש לו חברים בארץ, מרים איתנו צ׳יסרים לחיי ישראל (מי אמר שיש שינאה לישראל בצרפת??)
ובקיצור, מסעדה מומלצת אם אתם עוברים או לנים בכפר.
הנסיעה למלון חשוכה מאוד, מפותלת מאוד ודורשת ריכוז. צריך לקחת את זה בחשבון כשמטיילים באזורים הכפריים האלה עד שעות החשיכה. אם אתם חוששים מנסיעות מהסוג הזה, תדאגו להגיע לאזור המלון בשעות מוקדמות יותר.
גם כך ברוב האזורים הכפריים אין מה לעשות אחרי החשיכה מלבד לאכול במסעדות.
לילה טוב לוברון! מחר בשעה 9:00 בחדר אוכל...
יום 8 - יום אחרון, התקפלות, שופינג וביי
את היום האחרון של הטיול אנחנו פותחים באיזי במלון, ככה לספוג עוד מכל היופי הזה.
ארוחת הבוקר הנהדרת בנוף הירוק שסובב אותנו, ממש קיווינו שהג׳ינגי האמריקאי ידאג שהחופשה שלנו תתארך (אז מה אם יש ילדים שמחכים לנו בבית חחח) קשה ממש לעזוב את כל היופי הזה, את השקט והשלווה, את קצב החיים שיורד, את האוויר הנקי שזורם לריאות.
כמו שזה נראה בשעת הבוקר הזו הטיסה שלנו יוצאת גם יוצאת והלילה נסיים את הטיול המושלם הזה.
עד אז כדאי מאוד שננצל את הזמן היטב.
כמו שאתם כבר מבינים מהסיפור עד כה, יש שלבים בטיול שהם מושלמים ל״הורדת פאניקה״ ולכן...
אחרי שאנחנו מסיימים לארוז את המזוודות ונפרדים בעצב מהחדרים המהממים, אנחנו מתמקמים בגן של המלון לעוד סיבוב של בקבוק רוזה משובח שקנינו באחד מן היקבים שביקרנו בהם.
מנסים לסכם את החופשה ובעיקר כבר מפנטזים על היעד הבא.
יש לנו עוד כמה שעות להעביר עד לטיסת הערב שתקח אותנו חזרה הביתה.
כדי לצמצם טווח לשדה התעופה וכדי להשלים עוד קצת שופינג אנחנו יוצאים לסיבוב נוסף באקס אן פרובאנס-
העיירה שאהבנו בתחילת הטיול והכרמל׳יס לא זכו לבקר בה.
החניה באקס כבר מוכרת לנו והיא מושלמת מאחר והיא ממוקמת ממש מתחת ל״קניון״ הפתוח בו ממוקמים כמה ״מקדשים״ חשובים - זארה, sephora, h&m וכד׳ .
בלו״ז שופינג אנחנו מתפצלים כדי לא לסרבל את התקדמות הרכישות המיועדות, בכל אופן, כל אחד והרכישות שמתאימות לו.
אנחנו התמקדנו הפעם ברכישה של לגו בדגם גביע המונדיאל שעומרי ממש רצה שנקנה לו.
לשמחתי ומזלי הרב בfnac שממוקמת ממש באותו המקום מצאתי את המוצר המבוקש הזה (2 יחידות אחרונות במלאי)
קובעים שעה לארוחת צהרים משותפת וכל אחד מתקדם לאיטו. חלק ממשיכים בשופינג וחלק עושים עוד סיבוב ברחובות העיירה המקסימה הזו.
מדגיש פה שוב את ההמלצה שלנו להקדיש זמן איכותי לביקור באקס אן פרובאנס!
הרחובות, הכיכרות והמזרקות של אקס יפים כל כך ובשעה הזו שוקקים ומלאי תיירים, ממש כייף להסתובב ולהנות מהאווירה של המקום.
אחרי שכולם ממלאים את המשימה בצורה טובה (יש רכישות) או כמו שבני אומר העצירה הזו בדרך לשדה התעופה עלתה לנו הרבה.. את ארוחת הצהרים אנחנו מעבירים בLa Pizza מסעדת פסטה פיצה חביבה.
חוזרים לרכבים ומתחילים את הדרך לשדה התעופה, זהו מסתיים לו הטיול המושלם הזה.
מגיעים לשדה התעופה, מחזירים את הרכב המעולה שקיבלנו בהשכרת הרכב שלנו באופרן.
היישר לצ׳ק אין, דיילת הקרקע מקבלת אותנו בחיוך גדול, אולי בגלל החיוך שהפצתי לה באופן מוגזם?
ואז היא מפתיעה אותנו באמירה ״היום אני אשדרג את מיסייה ומדאם רוט״
אני לא יודע איך להגיב לזה ושואל אותה אם היא בטוחה? היא אומרת שתנסה ותתן לנו תשובה סופית בגייט.
כל ההליך של הבידוק והדיוטי פרי עובר מהר למעט ביקורת הדרכונים שלוקחת המון המון זמן.
מגיעים לגייט עם תקווה ואז מגיעה הבשורה המשמחת של דיילת הקרקע החביבה:
״הצלחתי״ שודרגתם לביזנס!
איזה תענוג וסיום מושלם לחופשה מושלמת.
את הפאדיחה שהחבורה עשתה לנו בעלייה למטוס נשאיר לפעם אחרת... יש סרטונים...
זהו, סיום וכמו תמיד, החבורה לא איכזבה!
הכל היה בזרימה, היה המון רגעים של הומור וצחוק מתגלגל.
היו נופים מרהיבים, מקומות מדהימים, עיירות וכפרים, יין שזרם בתזמון מושלם
היו חוויות טובות, היו רגעים של קסם אמיתי, של חברות אמיתית!
עכשיו נשאלת השאלה החשובה ביותר? מתי ולאן היעד הבא?
אתם תבואו איתנו לא ?
תגובות